נולדתי ב - 13/6/1950 בסידני שבאוסטרליה.
שם פרטי: ג'ון - (באנגלית יוחנה) על שם אמא של אבא שלי.
שם שני: אליזבת - אמא של אמא שלי.
ליטאוור - הפירוש: בא מליטא. כי המשפחה של אבא שלי הגיעו מגרמניה, מליטא.
אבא שלי עבד בבית חרושת לדברי נייר. אמא שלי עזרה לאבא שלי במפעל ושימשה מזכירה במקום.
למדתי בבית ספר יסודי ציבורי מקומי (לא יהודי). בכיתות ה - ו למדתי בבית הספר למחוננים, ובתיכון למדתי בבית ספר יוקרתי אבל לא יהודי. בנוסף, מגיל 5 עד 16 למדתי בבית ספר של יום ראשון ושמה למדנו עברית ביום ראשון בבוקר ובאחרי צהריים שונים במשך השבוע.
היחס עם השכנים היה טוב, ואפילו לשכן שלי היה קנגרו בחצר (מה שגם באוסטרליה נחשב דבר נדיר) ולפעמים הייתי מקבלת רשות ללכת לבקר אותו.
לבת מצווה היה לכל בנות הקהילה בגיל בת המצווה טקס שנתנו הרצאות על המשנה, והיה לנו מסיבה עם ילדים שרקדנו ושרנו. בגיל 15 נסעתי לארץ ישראל לחידון התנ"ך כנציגת אוסטרליה הראשונה, לא הצלחתי כל כך כי לא הבנתי את השאלות (אז עוד לא היה תרגום לאנגלית) אבל אני שמחה שמאז למדו מהטעות ועכשיו כל מועמד מקבל את השאלות בשפה שלו.
היתה לנו קהילה נחמדה. הורים שלי היו מאוד מעורבים בקהילה והיו מבין מקימי בית הכנסת. כשהייתי בת ארבע אבא שלי החליט שצריך בית כנסת בשכונה והקים וועדת בניה וכשהייתי בת חמש כבר היה לנו בית כנסת.
בתור ילדה הייתי במחנה בבני עקיבא, ומגיל חמש עשרה הייתי מדריכה בבני עקיבא באוסטרליה.
בתור ילדה לא היתה לי משפחה לא פגשתי אף אחד עם קשר דם חוץ מההורים שלי. בגיל 12 פגשתי את דוד של אמא שלי, וכשהייתי בארץ לחידון התנ"ך פגשתי בני דודים של אמא שלי לראשונה. הם היו מאוד מכובדים, אחד מהם היה צלם, והשני היה נחום טלקין שהיה ארכיטקט.
עלינו לארץ כי כשהתחתנו רצינו לעלות לארץ וחיכינו שאני אגמור דוקטורט לפני שנעלה.
לפני שעלינו מצאנו עבודה בארץ ארזנו את החפצים בארגזים, ובשבוע לפני העליה תמי נכנסה לבית חולים לקבל צינורות באוזניים בשביל הלחץ בטיסה. יום לפני שעלינו הייתה אמורה ליהיות לאריאלה מסיבת פרידה בבית ספר, והתקשרו אלי ואמרו לי שהמורה שלה חולה ושאם אני לא אבוא לפקח על המסיבת פרידה לאריאלה לא תיהיה מסיבת פרידה, אז ויתרתי על המסיבת פרידה שלי והלכתי לבית הספר לארגן לאריאלה מסיבת פרידה.
כשהגענו לארץ התאחדות עולי בריטניה נתנו מסטיק לאריאלה ותמי כי לא היה מסטיק כשר באוסטרליה, לאחר מכן בחודש הראשון עברנו לגור בטכניון, ואז נמצאנו דירה ברחוב אינשטיין באחוזה. בעלי לא ידע עברית ולכן אני הייתי צריכה לנהל את כל המשפחה.
אני הייתי פעם ראשונה בארץ לפני 1967 אז עמדתי מחוץ לעיר העתיקה וכיוונו אותנו להסתכל לעבר הכותל, וכשאני חזרתי בשנת 1969 היה אפשר לטייל בעיר העתיקה.
הכרתי את בעלי בבני עקיבא, התחתנו עשינו דוקטורט ועלינו לארץ.
כשהגענו לארץ בקהילה של הרב בנימין זאב בנדיקט (שהיה קרוב משפחה של בעלי) היו נחמדים מאוד אלינו. מצאנו חברים, בעלי למד עברית, והבנות התחילו בית ספר. בהשוואה לדברים אחרים היה קל מאוד.
שם פרטי: ג'ון - (באנגלית יוחנה) על שם אמא של אבא שלי.
 |
| סבתא יוחנה בילדותה עם הקנגרו של השכנים |
ליטאוור - הפירוש: בא מליטא. כי המשפחה של אבא שלי הגיעו מגרמניה, מליטא.
אבא שלי עבד בבית חרושת לדברי נייר. אמא שלי עזרה לאבא שלי במפעל ושימשה מזכירה במקום.
למדתי בבית ספר יסודי ציבורי מקומי (לא יהודי). בכיתות ה - ו למדתי בבית הספר למחוננים, ובתיכון למדתי בבית ספר יוקרתי אבל לא יהודי. בנוסף, מגיל 5 עד 16 למדתי בבית ספר של יום ראשון ושמה למדנו עברית ביום ראשון בבוקר ובאחרי צהריים שונים במשך השבוע.
היחס עם השכנים היה טוב, ואפילו לשכן שלי היה קנגרו בחצר (מה שגם באוסטרליה נחשב דבר נדיר) ולפעמים הייתי מקבלת רשות ללכת לבקר אותו.
לבת מצווה היה לכל בנות הקהילה בגיל בת המצווה טקס שנתנו הרצאות על המשנה, והיה לנו מסיבה עם ילדים שרקדנו ושרנו. בגיל 15 נסעתי לארץ ישראל לחידון התנ"ך כנציגת אוסטרליה הראשונה, לא הצלחתי כל כך כי לא הבנתי את השאלות (אז עוד לא היה תרגום לאנגלית) אבל אני שמחה שמאז למדו מהטעות ועכשיו כל מועמד מקבל את השאלות בשפה שלו.
היתה לנו קהילה נחמדה. הורים שלי היו מאוד מעורבים בקהילה והיו מבין מקימי בית הכנסת. כשהייתי בת ארבע אבא שלי החליט שצריך בית כנסת בשכונה והקים וועדת בניה וכשהייתי בת חמש כבר היה לנו בית כנסת.
בתור ילדה הייתי במחנה בבני עקיבא, ומגיל חמש עשרה הייתי מדריכה בבני עקיבא באוסטרליה.
בתור ילדה לא היתה לי משפחה לא פגשתי אף אחד עם קשר דם חוץ מההורים שלי. בגיל 12 פגשתי את דוד של אמא שלי, וכשהייתי בארץ לחידון התנ"ך פגשתי בני דודים של אמא שלי לראשונה. הם היו מאוד מכובדים, אחד מהם היה צלם, והשני היה נחום טלקין שהיה ארכיטקט.
עלינו לארץ כי כשהתחתנו רצינו לעלות לארץ וחיכינו שאני אגמור דוקטורט לפני שנעלה.
לפני שעלינו מצאנו עבודה בארץ ארזנו את החפצים בארגזים, ובשבוע לפני העליה תמי נכנסה לבית חולים לקבל צינורות באוזניים בשביל הלחץ בטיסה. יום לפני שעלינו הייתה אמורה ליהיות לאריאלה מסיבת פרידה בבית ספר, והתקשרו אלי ואמרו לי שהמורה שלה חולה ושאם אני לא אבוא לפקח על המסיבת פרידה לאריאלה לא תיהיה מסיבת פרידה, אז ויתרתי על המסיבת פרידה שלי והלכתי לבית הספר לארגן לאריאלה מסיבת פרידה.
כשהגענו לארץ התאחדות עולי בריטניה נתנו מסטיק לאריאלה ותמי כי לא היה מסטיק כשר באוסטרליה, לאחר מכן בחודש הראשון עברנו לגור בטכניון, ואז נמצאנו דירה ברחוב אינשטיין באחוזה. בעלי לא ידע עברית ולכן אני הייתי צריכה לנהל את כל המשפחה.
 |
| סבתא יוחנה וסבא אדלר עם אריאלה ותמי |
הכרתי את בעלי בבני עקיבא, התחתנו עשינו דוקטורט ועלינו לארץ.
כשהגענו לארץ בקהילה של הרב בנימין זאב בנדיקט (שהיה קרוב משפחה של בעלי) היו נחמדים מאוד אלינו. מצאנו חברים, בעלי למד עברית, והבנות התחילו בית ספר. בהשוואה לדברים אחרים היה קל מאוד.